#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אמרו שלא לכבס בחוה&quot;מ?	"הוי כמו גילוח דלא רצו שיכנסו לרגל כשהוא מנוול אלא יכבסו בערב יו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {וכן מצינו לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;) דמכבסין בערב ר&quot;ה}, וביאר גליון מים חיים (436) דעזרא תיקן שלא לכבס דוקא בערב שבת שאינו יכול לבשל ולאפות בשבת, וע&quot;ע בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דמעורר דלכאורה עדיף טפי לעשות הכיבוס קודם ערב יו&quot;ט"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שבא ממדינת הים וכו&#x27;?"	ה&quot;נ מותר להם לכבס בחוה&quot;מ	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במטפחות ידים 2) מטפחות ספרים 3) הספגנים של בית המרחץ 4) מטפחת של חוטם 5) מפות שלחן?	"1) כתב המחבר דמותר לכבסם במועד מפני שדרכן להתלכלך [ולא מהני לכבסם קודם המועד], ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דבזמנינו שנוהגין להחליפם רק משבת לשבת אין להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) תוס&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ח ע&quot;ב) הביאו ב&#x27; גרסאות אם קאי על ספריים [שמספרים אלו שבאו ממדינת הים וכו&#x27;] או קאי על ספרים, ושניהם מותרים מפני שדרכן להתלכלך תמיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) ביאר ההיתר של ספרים כיון דניכר לכל שהם של ספרי הקודש אין מדרך ארץ לאסור בהם הכיבוס [וע&quot;ע בתוס&#x27; (שם) בשם ירושלמי דאסור לכבסם מפני הכבוד שהיו מכבסים במי רגלים, וזה קאי בין לפשט של ספרי הקודש בין לפשט של ספריים] 3) ה&quot;נ מותר מדינא לכבסם, אבל כתב הכל בו דנוהגין להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [והא&quot;ר ס&quot;ל דהכל בו מחמיר אפי&#x27; מטפחות הידים וספרים, וכן משמע מב&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {אבל מכל בו בפנים משמע דקאי רק על ספגנים}] 4) כתב החיי&quot;א דמותר כמו מטפחות ידים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 5) מצינו בהלכות אבלות שדינם כמטפחות (פרישה יו&quot;ד סי&#x27; שפ&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"כתב הירושלמי דמותר לכבס בגדיהם, וביאר הגהות מיימוניות מפני שדרך הקטנים להתלכלך בטיט וצואה תדיר, והתרוה&quot;ד מקיל בסדינים קטנים לכבס שלשה וארבעה מפני שצריכים להם לכרוך בהם התינוק, ועוד דהיינו רביתיה (ב&quot;י) [והב&quot;י רצה לדייק מטור דיש מנהג להחמיר בבגדי קטנים, דלא כרבינו ירוחם דמקיל, אכן הדרישה (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דאפי&#x27; הטור מודה לרבינו ירוחם דבגדי קטנים מותרים וליכא מנהג להחמיר]. להלכה, המחבר בבגדי קטנים לכבס חלוק אחד מפני שדרכן להתלכלך [ומשמע בערך עד גיל שש, ותמה הקר&quot;א (מו&quot;ק י&quot;ד ע&quot;א) מאי שנא מתגלחת דמקילין בקטן פחות מי&quot;ג שנים], והרמ&quot;א מוסיף מתרוה&quot;ד דבגדים שמשתינים בהם מותר לכבס אפי&#x27; ד&#x27; וה&#x27; בבת אחת [וזהו בערך עד גיל שלש, אבל עד שש רק מותר חלוק אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] (ר&quot;י אנדלמאן)"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא הולך למקום אחר באמצע הרגל ויש טרחא גדולה להביא כל בגדי ילדיו?	"בעל הבאר משה מחמיר דאפ&quot;ה צריך להביא עמו כל בגדיו דאל&quot;ה הרי הוא מכוין לעשות מלאכתו במועד, אבל בעל האג&quot;מ ור&quot;י קמנצקי הקילו (ספר הלכות יו&quot;ט פ&quot;ד הע&#x27; 45)"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי כיבוס לילדים, 1) האם צריך להמתין עד שיתלכלך כל בגדיו 2) כמה בגדים מותר לכבס 3) מה הדין אם יש לו בגדים פחותים?	"1) צריך להמתין עד שנתלכלכו כולם קודם שיכבסם (חוה&quot;מ כהלכתו פ&quot;ה סעי&#x27; כ&quot;ד) 2) אע&quot;פ שהרמ&quot;א כתב ד&#x27; וה&#x27;, משמע מחיי&quot;א (כלל ק&quot;י סעי&#x27; ב&#x27;) וקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; ק&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ג) דהוא לאו בדוקא אלא כל מה שצריך להילד לימי המועד, ובפרט בזמנינו שמכבסים ע&quot;י מכונה (ספר הלכות חוה&quot;מ פ&quot;ד הע&#x27; 48 והע&#x27; 51) 3) הבעל אג&quot;מ (הלכות חוה&quot;מ אות י&quot;א) מקיל דלא חילקו חז&quot;ל בזה, אבל הבאר משה (ח&quot;ז סי&#x27; ס&quot;ד) הביא ראיה דאסור מריב&quot;ש (סי&#x27; רכ&quot;ו) דכתב דאין לתפור בגד לתינוק לצורך מילתו אם יש לו בגד אחר, והובא במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקמ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) {ועי&#x27; מש&quot;כ שם דהפוסקים נקטו כטעם הריב&quot;ש דאסור לתפור דוקא אם יש לו שיראין נאין, ומשמע כהאג&quot;מ}"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באשה בימי ז&#x27; נקיים?"	"מותר לה לכבס בגדי לבן לזה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {והנה, מבואר ממרדכי דהיתר דבעלת כתם הוי משום טינוף בגדים דכתב נמי בעל קרי, וכן יש לפרש כוונת החיי&quot;א (כלל ק&quot;י סעי&#x27; א&#x27;) דמקיל לאשה שפרסה נדה, אלא שהמ&quot;ב הוסיף עוד טעם להקל כדי שיהא לה בגדי לבן}"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר ההיתר דחלוק אחד?	"איתא בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ח ע&quot;א) דיש היתר דחלוק אחד לכבס [וכתבו תוס&#x27; (שם) דהיינו אפי&#x27; אם לא כבסו קודם הרגל (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ג), וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ב)], ויש עוד גמ&#x27; לעיל (מו&quot;ק י&quot;ד ע&quot;א) דצריך אזורו מוכיח עליו, ולפיכך כתב הסמ&quot;ק דחלוק אחד אינו מותר אלא כשאזורו מוכיח עליו, והוסיף הרבינו פרץ דחלוקים שלנו אסורים מפני שאין אזורו מוכיח עליו [וצ&quot;ב מהו ההוספה, ותי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) דמוסיף דאפי&#x27; של פשתן אסור, והב&quot;י תי&#x27; דהרבינו פרץ ס&quot;ל כרש&quot;י בחולין (ק&quot;ח) דאזורו מוכיח עליו ע&quot;י שכובסו עם האיזור ובזמנינו דליכא איזור ליכא הוכחה], אבל שאר ראשונים (רי&quot;ף, רא&quot;ש, ורמב&quot;ם) לא הביאו שאיזורו מוכיח עליו, וביאר הב&quot;י דס&quot;ל כרש&quot;י במו&quot;ק באיזורו מוכיח עליו דמתעטף במקטירו [ולפי&quot;ז דוקא כשהוא עצמו מכבס, אבל יתכן דכיון דניכר כשהוא בעצמו מכבסו התירו בכל אופן אפי&#x27; כשמכבסו ע&quot;י אשתו וכדומה] וממילא אפי&#x27; בזמנינו דאין לנו איזור שייך היתר דחלוק אחד. להלכה, המחבר מקיל בחלוק אחד (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא המחמירים, וכן משמע מהגר&quot;א, והכריע דאין להחמיר בחלוק של פשתן"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופן שיש היתר לכבס, האם מותר לכבס אפי&#x27; בפרהסיא?"	"המרדכי כתב דמותר אפי&#x27; בפרהסיא, והקשה הב&quot;י דמפורש בתוספתא דאסור בפרהסיא, ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) הב&quot;י תי&#x27; דהתוספתא מיירי באבל וזה חמיר טפי ממועד [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דלשון התוספתא דכיבוס שוה ללשון דגילוח, וא&quot;כ למה מפרשים גילוח במועד וכיבוס באבל]&lt;br&gt;2) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;) תי&#x27; דמותר בפרהסיא ע&quot;ג נהר דזה מתכבס היטב אבל בשאר מקומות אינם מותרים אלא בצינעא [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מנא ליה לחלק הכי דהגמ&#x27; מיירי בכלי פשתן וראינו לעיל לגבי תגלחת דאינו מותר למי שבא ממדינת הים לגלח בפרהסיא וה&quot;נ ראוי להחמיר]&lt;br&gt;3) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דהמרדכי מקיל דוקא בכלי פשתן או מטפחות שניכרים לכל שהם מותרים.&lt;br&gt;להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא כמה אחרונים דמקילין כהדרכ&quot;מ ורמ&quot;א דכיון דמתכבס יפה ע&quot;ג הנהר והוא לצורך המועד לא החמירו החכמים"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו המותרים לכבס, האם הם מותרים לכבס בבורית?	"כן (שו&quot;ע), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מסתפק אם מותרים בגיהוץ דמצינו באבלות דיש חילוק בין כיבוס וגיהוץ"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שריית בגד במים?	"כתב מהרש&quot;ם (ח&quot;ז סי&#x27; ק&quot;ל) דגם זה בכלל כיבוס {ונראה דזהו דוקא כשהוא מכוין לכיבוס אבל מרטיב מגבת לעטוף בה הדסים וערבות הוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל או מלאכה שאצל&quot;ג ומותר וכמ&quot;ש מתשובת הרדב&quot;ז לגבי הריגת זבובים הנ&quot;ל, וכן לגבי סירוק שערות (ס&quot;ס תקל&quot;א)}"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקות מקום הכתם?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ו אות א&#x27;) כתב דמותר לו לנקות מקום הכתם [והא דמצינו דדוקא בעלת כתם מותר לכבס היינו לכבס כל הבגד] אבל לא יתן הבגד לאחר חוץ ממשפחתו לנקות הכתם"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יתקלקל הבגד אם אינו מכבסו במועד?	מבואר משמ&quot;ק (מו&quot;ק י&quot;ח ע&quot;א) דמותר לכבס במקום דבר האבד, וכן נקטו פוסקי זמנינו (הלכות חוה&quot;מ פ&quot;ד)	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כיבס הבגד קודם הרגל האם מותר לתלותו לייבש?	"לפי רוב ראשונים כיבוס הוי מלאכה דרבנן בחוה&quot;מ וא&quot;כ הוי מראית העין על איסור דרבנן דקיי&quot;ל (ס&quot;ס ש&quot;א) דמותר בחדרי חדרים ולא בפרהסיא, וכן נקט השבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; מ&quot;ב) [וע&quot;ע בשש&quot;כ (פס&quot;ו הע&#x27; ר&quot;מ) דרשז&quot;א חושש דהוי מלאכה דאורייתא וממילא אסור אפי&#x27; בחדרי חדרים, ומצד שני יש מקילין אפי&#x27; לתלות בפרהסיא (עי&#x27; Guidelines אות 175)]"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית מלון?	"רשז&quot;א מחמיר דאינו מותר לכבס המפות ומגבות אלא צריך לקנות הרבה קודם הרגל דאין זה נחשב אלא להרווחת בעל המלון (שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; רס&quot;ג)"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדול שאין לו עוד בגדים נקיים?	"חז&quot;ל רק התירו באופנים הנ&quot;ל אבל כאן אינו מותר לכבס וצריך לשאול או לקנות בגדים אחרים (שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; ר&quot;מ בשם רשז&quot;א), וכן מבואר מבאר משה (ח&quot;ז סי&#x27; ו&#x27;) ושבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ד) {וכל זה כשהיה לו בגדים לכל המועד אלא שאירע אונס וכדומה שנתקלקלו אבל אם מתחילה לא היה בגדים לכל המועד הוי כחלוק אחד ומותר לכבס אלא שתלוי במח&#x27; אם צריך איזור מוכח עליו, אלא דלפי&quot;ז צ&quot;ע מאי שנא קטנים מגדולים הרי בשניהם אם יש להם בגדים לכל המועד אסור לכבס ואם אין להם בגדים מותר לכבס, ונראה דאפי&#x27; להמקילין דא&quot;צ איזור מוכיח היינו דוקא בבגדים שיהיה ניכר אם הוא עצמו יכבס הבגדים אבל אם אינו ניכר כשהוא מכבסם לא שייך ההיתר דאיזור מוכיח עליו, וצ&quot;ע, ור&quot;י אנדלמאן רצה ליישב דבקטנים אפי&#x27; אם היה להם בגדים לכל המועד מותר דלא שייך בהם &quot;בגדים לכל המועד&quot;}"	סימן תקלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי פשתן?	"איתא בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ח ע&quot;א) דר&#x27; יוחנן אמר דמותר לכבסו במועד [ורש&quot;י פי&#x27; מפני שאין טורח לכבסו, ושאר הפוסקים כתבו מפני שקלין להתלכלך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) אע&quot;פ דגזרו שלא יכנסו לרגל כשהוא מנוול בהכרח יכבסו שאר בגדים קודם הרגל וממילא יכבס גם כלי פשתן ולפיכך ס&quot;ל לרש&quot;י דהקילו מפני שאין בו טורח כ&quot;כ], והב&quot;י הביא שיש ראשונים דס&quot;ל דאביי ורבא חולקים על ר&#x27; יוחנן וס&quot;ל דליכא היתר בבגדי פשתן. להלכה, המחבר כתב דמותר מדינא לכבס כלי פשתן אלא שנוהגין להחמיר ודברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;, ע&quot;פ המחה&quot;ש) דאע&quot;פ שמבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רי&quot;ד) דיש לו התרה וגם אחרים שבאים לשם מותרים בצינעא הכא גרע טפי דיש סוברים כאביי ורבא שחולקים על ר&#x27; יוחנן ואפשר דאבותיהם חששו לשיטה זו וא&quot;כ אסור מדינא ואין לה התרה ואסור לאחרים אפי&#x27; בצינעא."	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפות של ניילון וטרלין?	"השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; ל&#x27; אות ד&#x27;) מצדד להקל כיון שא&quot;צ לטרוח לכבסם אלא שורין אותם במים אבל מסיים דמבקש עוד חבר להתיר"	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבס כלי פשתן ע&quot;י עכו&quot;ם?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דכיון דרק אסור משום מנהג יש להקל ע&quot;י עכו&quot;ם לכבס כתונת אחת חוץ לבית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ממהריק&quot;ש מנהג מצרים להקל בכל בגדים ע&quot;י עכו&quot;ם דהוי כחלוק אחד, ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) על מנהג זה]"	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן בגדים לגוי לכבס אחר המועד?	"מותר בכל ענין, ובלבד שלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ועי&#x27; בסי&#x27; תקמ&quot;ג דנוהגין להחמיר"	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצחצוח מנעלים?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ו אות ד&#x27;) מקיל בצחצוח הרגיל אבל צחצוח היותר יפה אין להקל אלא אם עשה כן גם בערב יו&quot;ט, אכן השש&quot;כ (פס&quot;ו הע&#x27; קפ&quot;ה) הביא מחזו&quot;א שנוהגין שלא לצחצח כלל בחוה&quot;מ, ועי&#x27; בספר הלכות חוה&quot;מ (פ&quot;ד הע&#x27; 71) לעוד מראי מקומות, ובספר הנ&quot;ל הוסיף בשם המועדים וזמנים (ח&quot;ד סי&#x27; רח&quot;צ) דאם אין בו צורך לצחצח בודאי אסור דהוי מלאכת צובע"	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להבריש כובע במועד?	כן (ספר הלכות חוה&quot;מ פ&quot;ד)	סימן תקלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא כלים מבית האומן בחוה&quot;מ 1) אם הם לצורך המועד 2) אם אינם לצורך המועד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-be39d286cb5e2391ebb27091f1070a88a677022f.jpg"">"	סימן תקלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגמרו הכלים קודם המועד?	"הרוקח מקיל אבל הר&quot;ן ושאר פוסקים מחמירים (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ז&#x27;), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) להחמיר"	סימן תקלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא הכלים לבית האומן?	"אסור אפי&#x27; לצורך המועד (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בערב פסח?	"מותר להביא הכלים לבית האומן ומבית האומן אפי&#x27; שלא לצורך המועד (שו&quot;ע סי&#x27; תס&quot;ח סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן תקלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך מצוה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מותר להביא מאומן עכו&quot;ם אפי&#x27; שלא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ויש לפרש ע&quot;פ הנמק&quot;י דכל החשש הוא שצוה לו לתקנו במועד והרי לצורך מצוה מותר לצוה לגוי לתקנו, וגם טרחא מותר לצורך מצוה}"	סימן תקלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בכלי שיר?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא תשובת שער אפרים (סי&#x27; ל&quot;ו) דמחמיר, והשיג עליו השבות יעקב (ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ה) דכן נעשה בפני חכמים וזקנים ואין פוצה פה לאיסור, ומותר אפי&#x27; לתקן נימא או שתים ולכתחילה יש לשנות קצת (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סי&#x27; תקל&quot;ה סעי&#x27; ה&#x27;) להקל"	סימן תקלד סעיף ג		
